החלטה בתיק ב"ש 5155/05

לפני ערר על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ד' מינץ) בתיק מ. 11927/05 ואח' מיום 23.11.05 לפיה שוחררו המשיבים לחלופות מעצר שעיקרן מעצר בית מלא בבתיהם למשך 7 ימים.

ההליכים בואכה ערר זה

1.         ביום 20.11.05 בשעות הערב, נעצרו המשיבים בחשד לקשירת קשר והתפרצות לדירה ברחוב הרצוג 51 בירושלים וגניבת שתי כספות ממנה, על תכולתן. הכספות הכילו כסף מזומן רב בשטרות שקליים ודולרים, וכן המחאות שונות הכל ע"ס כ-500,000 ש"ח.

ביום 21.11.05 הובאו המשיבים לבית משפט השלום בירושלים, והעוררת ביקשה להאריך את מעצרם למשך 5 ימים לצרכי חקירה. מטרת החקירה היתה, בין היתר, בדיקת טענות האליבי שמסרו המשיבים, תשאול מקורבים שלהם וגביית הודעות נוספות מהמשיבים. בית המשפט קמא נענה לבקשה בחלקה ועצר את המשיבים עד ליום 23.11.05 שעה 13:00.

ביום 23.11.05, נוכח הצורך במיצוי החקירה ולאור התפתחות בה, עתרה המבקשת להארכת מעצרם של המשיבים ב-6 ימים נוספים. בית המשפט הנכבד קמא דחה את בקשת המבקשת והורה על שחרורם של המשיבים בתנאים.

בהחלטתו מיום 21.11.05 ציין בית משפט קמא:

" בשלב הזה, חומר החקירה מבוסס בעיקרו של דבר על חומר מודיעיני ועדויות נסיבתיות בלתי ישירות לגבי עצם הפריצה. לגבי החשד של קשירת הקשר המצב הראייתי טוב יותר, שם קיימות ראיות מוצקות יותר".

לאחר שעיין בית המשפט קמא ברשימת פעולות החקירה שיש לבצע, הגיע למסקנה כי יש לקצוב את ימי המעצר במשורה, כדבריו.

בהחלטתו מיום 23.11.05 קבע בית המשפט קמא כי הוגש, לעיונו בדיון עובר למתן החלטתו, מסמך המפרט את ההתפתחויות ומצב החקירה וכן רשימה נוספת של פעולות שיש לבצען. בית המשפט קמא הגיעה למסקנה כי:

"רב ככל פעולות החקירה שברצון המשטרה לבצע כעת יכלו להתבצע עד היום וכוונתי לאותם פעולות הדורשות מעצר."

כן ציין כי לא התרשם שהייתה התפתחות ממשית בחקירה.

דיון

2.         אכן צודקים הסניגורים המלומדים בטענתם כי ככל שחומר החקירה הינו נסיבתי ושעה שלחשוד יש אליבי, הרי שתקופת המעצר אכן צריכה להיות קצרה יותר.

מן המסמכים שהוצגו בפני בית המשפט קמא ובפני, עולה כי קיים בידי המשטרה מידע וכן תצפיות הקושרות את המשיבים לאירוע.

על פי במ/1 מיום 23.11.05 עולה כי ישנן עוד מספר משימות שעל המשטרה לבצע, וחלקן לא יוכל להתבצע אם ישוחררו המשיבים.

קשה אמנם להעריך את הזמן שדרוש לביצוע כל אותן משימות, אולם ברור שנחוץ לכך מספר ימים מצומצם.

בית המשפט בדונו בערר בוחן את השאלה: " אם יש להמשיך ולעצור את הנאשם לאור מכלול הנתונים המעודכנים" ( י' קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק ראשון, הדין בראי הפסיקה, מהדורה משולבת ומעודכנת, תשנ"ז-1997, שם, 284 הערת שוליים 28) (להלן: קדמי).

וכן כי: " אם חלו התפתחויות מאז מתן ההחלטה נושא הערר ועד לדיון בו - על בית המשפט להכריע... לאור השינוי בנתונים." (קדמי, שם, 284, והערת שוליים 29).

3.         בדיון בפני הוצגו בנוסף למסמכים שהיו בפני בית המשפט קמא גם המסמכים המסומנים על ידי כ-מ/1 ו-מ/2 שנערכו ביום 24.11.05, ולאורם עלי לשקול, בין היתר, האם יש לקבל הערר אם לאו.